#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	במה רואים במיתת פושעי ישראל, ששלא כמידת הקב&quot;ה מידת בשר ודם ?	"בהרוגי מלכות צריכים ליתן חכה לתוך פיו שלא יקלל המלך.<p></p><p dir=""rtl"">וכאן הם שותקים, ומהללים, והוא בעיניהם כהקרבת קרבן, ומצדיקים הדין.</p>"	<br/>עירובין דף יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מניין שרשעים אינם חוזרים אף על פתחו של גהנום, ומה הקשו על ילפותא זו?</p><p dir='rtl'>ומניין דאיירי בפושעי עובדי כוכבים (2) ?	האנשים הפושעים בי, ולא כתיב שפשעו. ומקשינן מקרא ד'המוציא' ו'המעלה'.</p><p dir='rtl'>וליכא למימר בפושעי ישראל, דהם שבים ומודים, כדיליף ר&quot;ל מקרא דעוברי בעמק הבכה וכו'. וכן דבהם אין אור גהנם שולטת ק&quot;ו ממזבח הזהב, והכא כתיב &quot;ואשם לא תכבה.&quot;	<br/>עירובין דף יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מניין למד ר&quot;ל דאין אור גהנם שולטת בפושעי ישראל ? </p><p dir='rtl'>ומאי עביד בקרא ד'עוברי בעמק הבכה' ? </p><p dir='rtl'>ומי נשאר בגהנם ?	מק&quot;ו ממזבח הזהב, דאף ריקנים שבישראל מלאים מצוות כרימון.</p><p dir='rtl'>ועוברי בעמק הבכה, דהם שם שעה אחת, ואברהם מעלה אותם.</p><p dir='rtl'>לבד הבא על ארמית, דערלתו משוכה ואין אברהם מכיר שהוא ישראל.	<br/>עירובין דף יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	היכן ג' פתחי גהנם? ומאיזה פתח רביעי הקשתה הגמ'? ומה התי'?	א. בים - מיונה.</p><p dir='rtl'>ב. במדבר - מקורח.</p><p dir='rtl'>ג. בירושלים - דכתיב 'ותנור לו בירושלים'.</p><p dir='rtl'>ומקשינן מגי בי הנום דהוא ציני הר הברזל. ומשנינן דאפשר דהיינו דירושלים.	<br/>עירובין דף יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהם ז' שמות גהנם ? ומאיזה עוד שנים הקשתה הגמ' ? ומה התי' ?	"שאול, אבדון, צלמות.<p></p><p dir=""rtl"">בור שאון, טיט היון, באר שחת, ארץ התחתית.</p><p dir=""rtl"">ומקשינן מגהנם, ומשני גי שנופלים בו על עסקי חנם. (עריות).</p><p dir=""rtl"">ומקשינן מתפתה, ואמרינן דהמתפתה ביצרו נופל שם.</p>"	<br/>עירובין דף יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה בא ללמד מה ששנינו גבי רבקות קשורות ולא מותרות ?</p><p dir='rtl'>והאם נכנס ויוצא קאי על הפרות או הרבקות, ומנ&quot;ל ?	קשורות ממש ולא כעין קשורות.</p><p dir='rtl'>ונכנס ויוצא קאי על הרבקות, דאי בפרות א&quot;כ אינם קשורות.	<br/>עירובין דף יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמה עוביה של פרה וכמה ראשה ורובה ?</p><p dir='rtl'>ועד איזה שיעור רווח התירו בפסי ביראות לר&quot;מ ולר' יהודה ?</p><p dir='rtl'>וממילא באיזה גודל בור יצטרכו להוסיף פשוטים ?	עובי אמה וב' שליש, ראשה ורובה ב' אמות.</p><p dir='rtl'>לר&quot;מ עד ב' רבקות של ג', שהם י' אמות. לר' יהודה של ד', שהם י&quot;ג אמה ושליש.</p><p dir='rtl'>ולר&quot;מ בבור בגודל ח' יצטרך להוסיף פשוטים. [דיחד עם ראשה ורובה של פרה מכל צד הוי י&quot;ב, וב' אמות הדיומדין, ונשארו י' רווח]. ולר' יהודה בי&quot;ב. [כ&quot;ה בגמ', אך הוא כבר מי&quot;א ושליש].	<br/>עירובין דף יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באופן שצריך להוסיף פשוטין לפסי ביראות, האם יוסיף פסים אחרים או יאריך הפסים ? ומהיכן סברו לפשוט והדחייה ?	לר&quot;מ ודאי מהני להוסיף פשוטים כמפורש במתני'. וספק דאביי אי מהני גם להאריך הדיומדין, או בעינן הכירא מאחר ויש פתח גדול. [וירבה בפסים דמתני' יל&quot;פ ירבה פסים, ויל&quot;פ ירבה את הפסים הקיימים].</p><p dir='rtl'>לר' יהודה ספק דאביי איך צריך לעשות, ורבה פשט מהא דאמר ר' יהודה לרבנן דל&quot;מ יתר על בית סאתיים אף דהוקף לדירה, דאינו מחיצה אלא פסים. ואי מאריך הדיומדין א&quot;כ הוי מחיצה. ודחי אביי דיל&quot;פ דאינו בתורת מחיצה אלא בתורת פסים, ושרינן ביה פרצה עד י&quot;ג ושליש.	<br/>עירובין דף יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם תל המתלקט עשרה מתוך י', או אבן עגולה או מרובעת מועילים משום דיומד ?	אביי נסתפק בתל המתלקט. והביא רבה דבאבן מרובעת מהני כשיש בה לחוק לכו&quot;ע דרואין כאילו חקוקה. ובעגולה לרי&quot;ש בן ריב&quot;ב אמרינן תרי רואין, ולת&quot;ק לא. ובתל נמי לת&quot;ק ל&quot;מ.	<br/>עירובין דף יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהי חיצת הקנים ששנינו דנידון משום דיומד ?	"תרי לישני בגמ'&nbsp;&nbsp;אי היינו קנה קנה פחות מג' העשוי באופן שא""צ חקיקה, אבל גודריתא דקני דל""ש בו חקיקה כמו אילן ספק דאביי דאפשר דל""מ.<p></p><p dir=""rtl"">או היינו גודריתא דקני, ואילו קנה קנה פחות מג' ספק דאביי דאפשר ל""מ.</p>"	<br/>עירובין דף יט		
